בוסטון סלטיקס מגיעה לעונת 2020/21 כאחת מהקונטנדריות המרכזיות במזרח ללכת עד הסוף. הארגון המעוטר ביותר בהיסטוריה של הליגה איבד בקיץ את הבלעדיות ככזה, כשאוהדי הירוקים נאלצו לצפות בלייקרס השנואים משתווים אליהם בבועה עם 17 טבעות. העונה הקרובה תהיה עונת מפתח עבור הארגון, שמלבד היוקרה בזכייה בתואר, עתיד המועדון עשוי להשתנות בהתאם אם גם השנה הקבוצה לא תגיע לפיינאלס זו השנה ה11 ברציפות. מהלכים גדולים אמנם לא נעשו, אך הקבוצה מצפה לשיפור טבעי מהסטארים הצעירים ובמסטצ'וסטס מאמינים בחומר הקיים.

בפרקים הקודמים:

מאז הרי-בילדינג המפורסם של הסלטיקס, בטרייד היסטורי בו הקבוצה הצליחה לשדוד את הנטס ולנשל אותה מנכסיה, בוסטון עדיין מחפשת הגעה לפיינאלס. דני איינג' בנה שלד מצליח דרך הדראפט כשהסגל בעונה הקרובה מורכב מ11 שחקנים שנבחרו בדראפט ע"י הסלטיקס ושניים נוספים שלא נבחרו בדראפט והקבוצה החתימה (גרין וטאקו). בראד סטיבנס, המאמן שנבחר להוביל את תהליך הבנייה מחדש של המועדון עשה עבודה יוצאת מן הכלל בשנים שחלפו והוא רושם לזכותו כבר שלוש הופעות בגמר המזרח. הקבוצה שעברה במרוצת השנים מידיו של אייזיאה תומאס לקיירי איירווינג, כשלה ב2019 רק בחצי גמר הקונפרנס וקיירי בחר לעזוב. קמבה ווקר הגיע ונטל את המושכות אליו בקיץ שעבר ויחד עם החזרה הטוטאלית של גורדון הייוורד מהפציעה הידועה לשמצה, בבוסטון הפיחו תקווה לעונת אליפות למרות העזיבה הדרמטית של עמוד התווך בשנים שקדמו – אל הורפורד, עם החתמה נאה בשוק החופשי של אנס קאנטר.

הסלטיקס פתחו את 2019/20 בסערה עם מאזן 1-10 שהלך ודעך ככל שהעונה התקדמה. מכת פציעות בעמדת הסנטר השאירו את בוסטון חשופים מתחת לטבעת, כשמנגד הרביעייה ההתקפית טייטום-בראון-קמבה-גורדון חלקו את אור הזרקורים וכל משחק שחקן אחר היה המוציא לפעול המרכזי. בפתיחת השנה האזרחית הדעיכה הגיעה לשיאה עם מאזן 13-18 בלבד מתחילת ינואר עד שהגיעה מגיפה שעצרה את כדור השלג עבור בוסטון. הקבוצה סיימה את הבועה במאזן לא רע של 24-48 ובמקום השלישי במזרח. בסיבוב הראשון בפלייאוף פגשו הסלטיקס את פילדלפיה נטולי בן סימונס ולא התקשו עם ניצחון 0-4 קליל. לאחר המשחק הראשון בסדרה נטש גורדון היוורד את הבועה בשל פציעה ברגל ולידת בנו. הסלטיקס הסתדרו גם ללא גורדון עם ניצחון במשחק 7 בסדרה קשוחה מול האלופה היוצאת – טורונטו ראפטורס. ג'ייסון טייטום לקח בעלות מלאה על הקבוצה בסדרה בזמן שקמבה לא פוגע. מיאמי כבר הייתה גדולה על בוסטון בזמן שהסלטיקס מאבדים את הראש ברגעי הסיום ושומטים יתרון משמעותי בשני ההפסדים הראשונים. קמבה ווקר היה לא מספיק טוב, גורדון חזר ולא הצליח להשפיע, בראון וטייטום לקחו על עצמם יותר אבל זה לא הספיק לניצחון נגד הפייניליסטית. בטעם חמצמץ ומאכזב סיימה את סלטיקס את הבועה ויצאה לאוף-סיזן הקצר בתולדות הליגה, בידיעה שרק החוזים של היוורד (אופציית שחקן) ו-וונאמייקר עתידים להסתיים.

אני יודע מה עשיתם בחורף האחרון:

הגיעו: טריסטיאן תומפסון (19 מיליון לשנתיים), ג'ף טיג (מינימום)

עזבו: גורדון הייוורד (סיין&טרייד לשארלוט), אנס קאנטר (טרייד לפורטלנד), וינסנט פורייה (טרייד לאוקלהומה), בראד וונאמייקר (גולדן סטייט)

נבחרו בדראפט: אארון נייסמית' (14), פייטון פריצ'ארד (26), ים מדר (47) – זכויות בלבד, ממשיך בהפועל ת"א השנה.

בוסטון הגיעה לאוף-סיזן עם מטרות ברורות. בראש ובראשונה להחתים סטופר הגנתי לצבע אחרי ההפקרות ההגנתית של אנס קאנטר. דניאל ת'ייס אמנם התמודד בצורה מכובדת מול ענקי הליגה ורוברט וויליאמס גם כן עשה את שלו כשהיה בריא אבל הסלטיקס סבלו ממחסור חמור בגבוה הגנתי. המטרה השנייה הייתה להחתים מוביל כדור מחליף תחת קמבה. מלבד טרמונט ווטרס, בוסטון שיחקה ללא מוביל כדור טבעי על הספסל. וונאמייקר, סמארט וקארסון אדוארדס לא עונים על ההגדרה של מובילי כדור ולכן הקבוצה הייתה זקוקה להחתים בדחיפת לפחות רכז אחד לספסל. העמדה השלישית אותה בוסטון חיפשה בסתיו האחרון היא פיור-שוטר. חמישיית המחליפים שכללה את וונמייקר-סמארט-אוג'יליי-גראנט וויליאמס-קאנטר הותירה את בוסטון מוגבלת מאוד בהתקפה וללא אופציות קליעה יציבה מחוץ לקשת. בכדורסל המודרני, כל קבוצה צריכה להחזיק לפחות קלעי טהור אחד על הספסל.

טריסטיאן תומפסון עונה בדיוק על ההגדרה הראשונה, והוא היה ההחתמה הראשונה של בוסטון בחלון ההעברות. הוא בוודאי שדרוג רציני לעמדה ביחס לקאנטר ומגיע על חוזה סביר יחסית. לבראד סטיבנס עדיין יש סיוטים משני גמרי המזרח ב2017 ו2018 בהם תומפסון שלט ללא עוררין מתחת לטבעות במדים של הקאבס. את משבצת הרכז המחליף תפס ג'ף טיג הוותיק בחוזה מינימום לשנה אחת, אחרי עונה לא רעה במדים של מינסוטה (עבר אליה באמצע העונה) במהלכה קלע 13.2 נק' למשחק באחוזים נהדרים. עוד לפני ליל הדראפט, בוסטון שלחה את גורדון הייוורד בטרייד לשארלוט שהצליח לייצר לה חריגת טרייד בסך 27.9 מיליון – החריגה הגדולה בהיסטוריה, שכרגע איינג' לא מצליח לעשות שום פעולה דרמטית, אך תהיו עם יד על הדופק. בוסטון מצליחה להיפטר מהחוזה המעיק של היוורד ויוצאת נשכרת מהמהלך. אנס קאנטר שאכזב ולא קיבל כמעט דקות בפלייאוף נשלח לפורטלנד עבור שתי בחירות סיבוב שני עתידיות, וינסנט פורייה שלא צלח את המעבר מהיורוליג לNBA עבר לאולהומה בעבור בחירת סיבוב שני, והקבוצה סירבה לאופציית הקבוצה של בראד וונאמייקר, שחתם בווריורס. למרות חרושת שמועות רצינית על מהלכים גדולים, בוסטון העבירה את ליל הדראפט בדממה ולא ביצעה אף טרייד. אארון נייסמית' ממכללת וואנדרבליט נבחר בבחירה ה14, לאחר שבעונת המכללות המקוצרת הוא קלע ב52.2% מדאונטאון. נתונים היסטוריים. פייטון פריצ'ארד מאורגון, אחד השחקנים המבוגרים בדראפט (יחגוג בעוד חודש 23) מאורגון נבחר בבחירה ה26 ויתפוס את מקום הרכז השלישי ברוטציה. מיודענו ים מדר, נבחר בבחירה ה47 ויישאר לפחות שנה נוספת מעבר לים, בתקווה שבקיץ הבא יצליח להרשים את הסלטיקס ולהשתחל אל סגל הקבוצה.

אני חושב שבגדול בוסטון רושמת אוף-סיזן יחסית מוצלח עבורה. הקבוצה מצאה את שחיפשה עם שני ווטרנים שיוסיפו המון (תומפסון וטיג) ומשלימים בדיוק לעמדות להן הקבוצה הייתה זקוקה. התוספת של נייסמית' מהדראפט שמגיע כאחד מהקלעים הגדולים בתולדות כדורסל המכללות משדרגת את הארסנל ההתקפי של הקבוצה, כשגם פריצ'ארד מוסיף שקט בעמדת הרכז שהייתה חסרה מאוד בשנה שעברה. למרות האובדן של הייוורד, הקבוצה כבר הוכיחה שהיא מסוגלת בלעדיו, והוא בוודאי לא שווה את החוזה העצום שקיבל בשארלוט (120 מיליון ל4 שנים).

העתיד כבר כאן:

חמישייה: קמבה ווקר, מרכוס סמארט, ג'יילן בראון, ג'ייסטון טייטום, דניאל ת'ייס

חמישייה שנייה: ג'ף טיג, אארון נייסמית', גראנט וויליאמס, סמי אוג'יליי, טריסטיאן תומפסון

חמישייה שלישית: פייטון פריצ'ארד/טרמונט ווטרס, קארסון אדוארדס, רומאו לאנגפורד/ג'אבונטה גרין, רוברט וויליאמס, טאקו פול

כל הסימנים מראים על כך שהסלטיקס צפויים לפתוח רק עם גבוה אחד בחמישייה, ולשחק סמול-בול עם טייטום בעמדה 4. במבט ראשוני, למרות שלכאורה החמישייה נחלשה מהשנה שעברה – ללא גורדון הייורד, לבוסטון ישנם מספיק כלים בכדי לחפות על החסרון. החמישייה הראשונה של הקבוצה כיום היא אחת מהוורסטיליות ביותר בליגה, כמעט בכל האספקטים. מלבד קמבה ווקר שאותו כמעט תמיד ניתן להחביא בסט גיים (כפי שסטיבנס עשה בעבר עם קיירי ואייזיאה), מדובר בחמישיית הגנה פנטסטית שכמו שכבר התרגלנו מבוסטון של השנים האחרונות – המון חילופים בחסימות. הידיים הארוכות של בראון וטייטום, וכמובן הקשיחות והחכמה של מרכוס סמארט מאפשרים להם לשמור כמעט על כל שחקן בליגה בצורה מיטבית. בחלק ההתקפי של המגרש, כולם מלבד ת'ייס הם שחקנים שמייצרים נקודות, ואפילו מרכוס סמארט, שסיים את העונה בה קלע הכי הרבה נקודות בקריירה ושיפר דרמטית את אחוזי הקליעה מבחוץ בשנתיים האחרונות, מצליח לייצר נקודות ממצבים של אחד על אחד ובהתקפות מעבר. גם שאר שחקני החמישייה הצעירים נמצאים במגמת עלייה באחוזי השלשות וכמו כל הליגה בתקופה הנוכחית – זורקים הרבה יותר.

עיקר העבודה ההתקפית של בראד סטיבנס לקראת העונה הקרובה צריכה לנגוע בשתי נקודות מרכזיות. הראשונה היא להגביר את הקצב. קמבה ווקר הוא סילון שקשה מאוד לעצור בהתקפה מתפרצת, בראון וטייטום גדלו פיזית ולא נפגעו באתלטיות והמהירות, וגם מרכוס סמארט כבר הוכיח שהוא יודע לסיים נהדר מתחת לסל בצורות שונות ומגוונות. למרות שהמאמן דוגל בשיטת משחק שמרנית יחסית שכוללת עשרות תרגילים במשחק העומד, סט היכולות האישיות של השחקנים צריך להגיע יותר לידי ביטוי, והסלטיקס מסוגלים לשחק כדורסל מהיר שיהיה לא פחות יעיל מאיך שהקבוצה שיחקה בשנים האחרונות. הנקודה השנייה היא היררכיה התקפית. ג'ייסטון טייטום נכנס לשנתו הרביעית בליגה והגיע הזמן שהוא יהיה הגאי-טו-גו של הקבוצה. אחת הבעיות הגדולות של סטיבנס לאורך השנים הייתה ההתמודדות עם ניהול האגו על המגרש והסדרת ההיררכיה. בשנה היחידה בה התמודד עם סופרסטאר, הקבוצה כשלה כישלון מוחץ, כשקיירי זועם שוב ושוב על הצעירים שלוקחים על עצמם יותר מדי – בהוראת הקואץ'. בעונה האחרונה, בכל משחק מישהו אחר נטל על עצמו את עול ההובלה, פעמים היה זה קמבה, לפעמים טייטום ואפילו מרכוס סמארט לקח על עצמו את הכדור ברגעים המכריעים. הגיע הזמן שבבוסטון סלטיקס כל שחקן יפנים את מעמדו. בעיית ניהול הסגל היא מפתח ההצלחה של בראד סטיבנס כמאמן, ותקרת הזכוכית שעליו לשבור כדי להגיע רחוק יותר. טייטום חייב לתת עונה שתכניס אותו לחמישיית העונה ולקבל יחס של סופרסטאר ב2021.

התרומה מהספסל יכולה להכריע משחקים חשובים, ועל הנייר לבוסטון יש ספסל חלש שיתקשה נגד הקבוצות החזקות בליגה. רומאו לאנגפורד הגיע בעונה שעברה מהבחירה ה14 כהבטחה גדולה, אבל התמודד עם פציעות חוזרות ונשנות וגם כשהבריא לא זכה לקרדיט גדול ממאמנו. העונה השנייה בליגה היא זמן לקפיצת מדרגה עבור שחקן שהיה נחשב לאחד מהבולטים במדינה בתיכונים. גראנט וויליאמס שדווקא קיבל לא מעט דקות משחק בעונת הרוקי שלו והיה נפלא בהגנה, חייב לשפר את המשחק ההתקפי המוגבל שלו ואת הקליעה מבחוץ. עליית המדרגה הזו עושיה להפוך אותו לאקס-פאקטור מהספסל. גם רוברט וויליאמס (בתקווה שיצליח להישאר בריא עונה עונה שלמה), שבר הציג שיפור ניכר מעונת הרוקי לעונה הקודמת, יכול לשפר עוד את התנועה שלו במשחק הפיק&רול והבנת משחק ברמה גבוהה יותר תהפוך אותו לאופצייה נהדרת לקו הקדמי מספסל הקבוצה. הסלטיקס מחזיקים בסגל צעיר ומוכשר (כפי שכבר ציינתי, 11 שחקנים נבחרו בדראפט ע"י בוסטון), שאמור להשתפר מעונה לעונה. אם יצליחו לקדם עצמם לכדי שחקני ספסל לגיטימיים בליגה, בוסטון תרוויח ותכוון הכי רחוק שרק אפשר.

הנבואה ניתנה לשוטים:

תסריט אופטימי: ג'ייסון טייטום נותן עונה אדירה שמציבה אותו כמועמד לתואר הMVP, בראון וקמבה מסיימים עם למעלה מ20 נק' בממוצע למשחק, טריסטיאן תומפסון הופך ליקיר ליבם של אנשי עיר השעועית וטאקו פול מספק הצגה בכל שבוע לקהל שחוזר בהמוניו למגרשים עם בואם של החיסונים. אארון נייסמית' מסיים עונה היסטורית עם למעלה מ50% מחוץ לקשת ואוהדי הליגה שוב מקללים את אמא של דני איינג' שהצליח לגנוב תחת לאף של כולם עוד שחקן נהדר בדראפט. בפלייאוף הריקוד נמשך עם סוויפ מוחץ על הוויזארדס ואבדיה בסיבוב הראשון, נקמה מתוקה בקיירי איירוינג והנטס בחמישה משחקים בסיבוב השני וניצחון אדיר במשחק 7 נגד הגריק-פריק ומילווקי בגמר המזרח. סטיבנס מגיע לראשונה בקריירה לפיינאלס לסדרת גמר מיתולוגית מול לוס אנג'לס לייקרס ומשם אלוהים גדול.

תסריט פסימי: קמבה ווקר מתקשה להתאושש מהפציעה (שתשבית אותו לפחות לחודש הראשון בליגה) וכשחוזר מציג יכולת חלשה, מרכוס סמארט חוזר לסורו עם אחוזים נמוכים מהשדה. טייטום לא מצליח לבצע את קפיצת המדרגה לה כולם מצפים וג'יילן בראון נותן עונה סולידית למדי. הסלטיקס לא מפשלים נגד הקבוצות החלשות, אך הקבוצה נראית כבויה ואיטית ומתקשה לייצר רצף חיובי. הלייקרס מטאטאים את בוסטון בעונה הסדירה עם שתי תבוסות, וקיירי איירווינג קולע סל ניצחון בTD גארדן לקול קריאות הבוז מהקהל. הקבוצה מסיימת את העונה הסדירה מאחורי מיאמי, מילווקי, ברוקלין ופילדלפיה וללא יתרון הביתיות מפסידה ומודחת כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף. דני איינג' מפטר את בראד סטיבנס, בתקווה למצוא מאמן חדש שיוציא את הקבוצה לדרך המלך.

תסריט ריאלי: בESPN שיגרו השבוע את דירוג העוצמה לכבוד פתיחת מחנות האימונים והבוסטון סלטיקס דורגו במקום השמיני בלבד. לראשונה מזה המון זמן, המזרח שלח 6 נציגות לעשירייה הראשונה. חשוב לזכור, המזרח השנה הוא אולי הכי חזק מזה שהיה בשני העשורים האחרונים. ובכל זאת, בוסטון מחזיקה בסגל צעיר, רעב ומוכשר עם מאמן גאון כדורסל שלגמרי מסוגל להצעיד את החבורה הזאת קדימה. אני מעריך שטייטום יצליח להיכנס לחמישיית האולסטאר במזרח (אם האירוע יתקיים) ואפילו בראון או קמבה יאיישו את הספסל. בוסטון תסיים את העונה הסדירה מאחורי מילווקי במקום השני/שלישי בחטיבה. הקבוצה תטייל בסיבוב הראשון בפלייאוף, ותזיע מאוד בסיבוב השני. מעריך שהעונה של הסלטיקס תסתיים בהפסד בסדרה קשוחה בסיבוב השני בפלייאוף לפילי או ברוקלין, וגם אם הסלטיקס ינצחו, מילווקי תעצור אותם בגמר המזרח בדרך לפיינאלס. לבוסטון יש סגל מבטיח ואיכותי, אבל עדיין לא סגל ברמת האליטה של הליגה.

הסגל הצעיר, התנהלות כלכלית נכונה וחוזים מצויינים לשחקנים צעירים נותנים את התחושה שבסלטיקס, גם אם לא יצליח השנה – תמיד יש את השנה הבאה. לתחושתי, אם בשנה הנוכחית בוסטון לא תצליח לשבור את תקרת הזכוכית של גמר המזרח (וכפי שכתבתי – אני מעריך שלא), אזי הקבוצה צריכה להיפרד מהמאן הנפלא ויקיר לבי בראד סטיבנס, שנהנה מחומר שחקנים מצוין ולא מצליח להגיע להישגים הגדולים באמת. עונת מפתח עבור התהליך של בוסטון, והגיע הזמן שסטיבנס ירגיש את הכסא מתנדנד לו קצת. העונה הקרובה של הפרנצ'ייז עשויה לחקוק אבן נוספת בהיסטוריה של המועדון המפואר הזה, וממנה הארגון יצטרך לקבל החלטה דרמטית. אי אפשר להמשיך להסתובב בכיכר במשך כמה שנים. מתישהו צריך לקחת את הפנייה הנכונה.